אנחנו ברכבת של ה"ביוקר" בכיוון דרום בדרך לעיירה Briv-La-Caillard שם ניקח רכבת לסנט דניס מרטל ,  נישן במלון צימר שנקרא קיווי. מחר נצא לרכיבה של 17 ק"מ למערות נטפים. משם שינוי מסלול במקום נחל לוט נרכב לאורך נחל דורדון, השינוי חוסך לנו יום של רכבת ואוטובוסים וזה מה שכייף בסוג הטיול שאנחנו עושים. טיול אופניים שנקרא טורינג כלומר כל הציוד עלינו, ובמקרה שלנו אין הזמנות של מקומות לינה מראש וזה מה שנותן לנו את האפשרות לשנות מהרגע להרגע.

4 שעות נסיעה ברכבת, . אנו מגיעים לעיר והצימר נמצא ממש מעבר לכביש, בית ישן שניראה מסודר ונעים עם גינה יפה ועצי קווי. בעלת הצימרים, קריסטין, מקבלת אותנו בחביבות גדולה ומסבירה שאנו היחידים וזו לא העונה, מתלהבת שאנו רוכבים עם הנכדים בסגנון טורינג.

בחצר המלון עצים ופרחים מיוחדים , קריסטין מסבירה שהיא עבדה באזור פאריס בחנות עצים ופרחים ומשם האהבה שלה לנושא. היא הגיעה לפה בגלל האהבה לגבר והוא יום אחד נעלם לה, אז היא החליטה לפתח את הבית לצימרים ולטפח את הגן היפה.

אנחנו רעבים, מתברר שאין ארוחת ערב ואין באזור הקרוב חנות או מסעדה פתוחה, המקום הקרוב זה נסיעה של 8 ק"מ למרכז העיר התיירותית, שם אולי נמצא משהו. קריסטין הציעה שהיא תיקח אותנו לקנות בעיר עם רכבה ואנו נחזיר לה את מחיר הדלק, נועם השיב לה שאנו ניסע כולנו לעיר , נשב במסעדה ואנו נזמין אותה על חשבוננו לאכול במסעדה. תחילה היא סירבה ולאחר מכן הסכימה בתנאי שהיא משלמת על הארוחה שלה.

נסענו לאכול במסעדה  במרכז התיירותי של העיר כי כל הפיצות היו סגורות,  אמרנו לה שתזמין מה שהיא רוצה ואנו נשלם עבורה, היא מביאה את התפריט ואנו מזמינים תפוחי אדמה עם בשר, , תום מזמין צלחת נקניקיות. האוכל לא מגיע והילדים רעבים ונועם וקריסטין מתחילים לפטפט על ישראל ועל צרפת, שוכחים מאיתנו, הכוס של תום נופלת וזה האות להתעורר, קריסטין דואגת שהאוכל יגיע, אנחנו אוכלים בשר עם תפוחי אדמה מעולים וצלחת הנקניקיות של תום הייתה טעימה להפליא.

חוזרים לרכב דרך סימטאות של העיר העתיקה, עיר קטנה ויפה, משם נוסעים לצימר של קריסטין, אישה מקסימה שאני בטוח שהשארנו לה מחשבה חיובית על ישראל